סאבלט ברמת אביב, תל אביב

רמת אביב א׳, שנקראת גם הירוקה או הישנה, תחומה ברחוב איינשטיין מצפון, בחיים לבנון ממזרח ומדרום ובדרך נמיר ממערב. קניון רמת אביב יושב בקצה הצפוני, ומרכז ברודצקי באמצע. השם, אגב, בא ממלון רמת אביב, שנפתח ב־1951, עוד לפני שהשכונה נבנתה.

מצפון לאיינשטיין מתחילה נווה אביבים, שנמשכת עד שדרות קק״ל, בין חיים לבנון לנמיר. את החלק הדרומי, עד טאגור ואנדרסן, כינו פעם רמת אביב ב׳. ארבעה רחובות, יהודה הנשיא, רב אשי, טאגור ואופנהיימר, מקיפים בה שטח ציבורי גדול עם גן פוליטי ומרכז ספורט.

רמת אביב ג׳, או רמא״ג, נמצאת עוד צפונה, מעבר לשדרות קק״ל ועד השטחים הפתוחים של גלילות, ובה מרכז שוסטר ומרכז אלרם. ממערב לנמיר, בין איינשטיין לרחוב פרופס, שוכנת רמת אביב החדשה, הצעירה מכולן. השמות מבלבלים גם ותיקים בעיר, אז חפשו את הכתובת במפה.

הכי קרוב לקמפוס גרים ברמת אביב א׳ ובחלק הדרומי של נווה אביבים: רק רחוב חיים לבנון מפריד בינם לבין הקמפוס. מרמת אביב ג׳ ומרמת אביב החדשה הדרך ארוכה יותר, ושם עדיף אוטובוס או אופניים. והקמפוס עצמו ארוך, כ־1.2 קילומטר מצפון לדרום. בדקו כמה זמן הולכים דווקא עד השער של הפקולטה שלכם.

באוניברסיטה לומדים כ־30 אלף סטודנטים בשנה, ושנת הלימודים נפתחת בדרך כלל באוקטובר, אחרי חגי תשרי. לסמסטר א׳ מתחילים לחפש כבר באוגוסט או בספטמבר. את תאריכי סמסטר ב׳, שזזים משנה לשנה, קחו מלוח השנה של האוניברסיטה ולא מפוסט ישן.

מעונות יש לאוניברסיטה במתחמי איינשטיין וברושים, אבל המקומות מחולקים לפי זכאות. לא קיבלתם מקום, או שבאתם לסמסטר אחד? חפשו קודם ברמת אביב. ב־Home Sublet כל מארח קובע שהייה מינימלית ומקסימלית, בין חודש לשנה, כך שגם סמסטר אחד נכנס. ובקשה הופכת להזמנה רק כשהמארח מאשר אותה.

רמת אביב א׳ קמה בשנות ה־50 כשיכון עממי, וכ־85% מהבניינים שלה כבר עמדו בסוף שנות ה־60: בתים משותפים של עד ארבע קומות ובתים פרטיים, בין מדשאות. נווה אביבים הוקמה ברובה בשנות ה־70, ויש בה גם רבי קומות עם דירות גדולות. ברמת אביב ג׳ רוב הבניינים היו עד שנות ה־90 בני שש עד שמונה קומות, ואז נוספו מגדלי מגורים. ורמת אביב החדשה? נבנתה בין 1996 ל־2016, כולה בנייני דירות.

אחרי מלחמת המפרץ נקבע שכל בנייה חדשה תכלול מרחב מוגן, וברוב הבתים שהוקמו מאמצע שנות ה־90 יש ממ״ד. בתים ישנים לא חויבו להוסיף אחד. לכן ברוב רמת אביב א׳ ונווה אביבים אין ממ״ד, ברוב רמת אביב החדשה יש, וברמת אביב ג׳ זה תלוי בגיל הבניין.

יש גם יוצאים מהכלל: בפרויקטים של תמ״א 38, שמחזקים בניינים ותיקים, מקובל להוסיף ממ״ד לכל דירה, אבל זו לא חובה. ברמת אביב א׳ כבר יש פרויקטים כאלה, למשל ברחובות שמעוני ופיכמן. בקיצור, אל תנחשו לפי השכונה. שאלו את המארח אם יש ממ״ד או ממ״ק, ואם אין, איפה המקלט הקרוב.

תחנת הרכבת תל אביב האוניברסיטה–אקספו, שעד 2025 נקראה אוניברסיטה–מרכז הירידים, יושבת בין נתיבי איילון, ממזרח לקמפוס. מעברים תת־קרקעיים מחברים אותה לרמת אביב ולאקספו, וטיילת המדע מובילה ממנה אל הקמפוס. יש מכאן רכבות ישירות לנתב״ג ולירושלים. ושתי תחנות דרומה אתם כבר בהשלום, ליד עזריאלי.

רכבת קלה אין ברמת אביב. הקו האדום לא מגיע לכאן, והקו הירוק, שמתוכנן לעבור לאורך איינשטיין וחיים לבנון עד אקספו, עדיין בבנייה, ובינתיים יש אוטובוסים בנמיר ובאיינשטיין, שאטל חינמי מהתחנה לסטודנטים ולעובדי האוניברסיטה בסמסטרים, ושבילי האופניים של פארק הירקון, ממש מדרום, מעבר לשדרות רוקח.

רמת אביב טובה בעיקר למי שהיום שלו מתחיל ונגמר בקמפוס: סטודנטים, פוסט־דוקטורנטים, חוקרים אורחים ואנשי סגל בשבתון. היא מתאימה גם למשפחות ולמי שמחפש עצים, גינות ושקט בסוף היום. מוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון הפלמ״ח ומרכז יצחק רבין נמצאים לאורך חיים לבנון, ואנו, מוזיאון העם היהודי, בתוך הקמפוס.

ולמי פחות: הבילוי והשווקים של מרכז העיר רחוקים, ובתחבורה ציבורית נוסעים לשם בערך חצי שעה. והשכונה גם יקרה יחסית. בבניינים הנמוכים של רמת אביב א׳ כדאי לברר אם יש מעלית. ב־Home Sublet אין דמי תיווך ואין עמלה לשוכרים: שכר הדירה והפיקדון עוברים ישירות למארח במעמד מסירת המפתחות. ותג «באישור בעל הבית» פירושו שהמארח צירף אישור חתום.