כמה עולה סאבלט בתל אביב ובירושלים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס) מפרסמת כל רבעון את שכר הדירה הממוצע בערים הגדולות. ב־8 בספטמבר 2026 חישב ופרסם ynet את הממוצע של שני הרבעונים הראשונים של השנה: 7,398 ₪ לחודש בתל אביב, עלייה של 2.8% לעומת התקופה המקבילה ב־2025. בירושלים הממוצע היה 5,331 ₪ (עלייה של 3.2%), ובכל הארץ 5,069 ₪. הנתונים נכונים לספטמבר 2026.

תל אביב יקרה יותר גם כשמשווים דירות באותו גודל: דירת 1–2 חדרים עלתה שם בממוצע 5,474 ₪, דירת 2.5–3 חדרים 7,085 ₪, דירת 3.5–4 חדרים 8,857 ₪ ודירה של 4.5 חדרים ומעלה 11,272 ₪. בירושלים: 3,814 ₪ ל־1–2 חדרים, 4,864 ₪ ל־2.5–3 חדרים ו־6,159 ₪ ל־3.5–4 חדרים. יוצא שדירת חדר או שניים בתל אביב עולה בממוצע יותר מדירת שלושה חדרים בירושלים.

איך קוראים את הקבוצות האלה? בישראל סופרים גם את הסלון כחדר, לא סופרים מטבח ושירותים, וחדר קטן נחשב חצי חדר. דירת סטודיו או דירת שני חדרים (סלון וחדר שינה) נכנסות לקבוצה של 1–2 חדרים, ודירת שלושה חדרים, כלומר סלון ושני חדרי שינה, שייכת לקבוצה של 2.5–3.

הממוצעים האלה מבוססים על שכר דירה ששולם בפועל בחוזי שכירות רגילים, ולפי משרד הבינוי והשיכון כ־90% מחוזי השכירות בישראל נחתמים לשנה. אז מחיר של סאבלט זה לא, וגם לא המחיר שמבקשים במודעות. בתור קו בסיס להשוואה, אין טוב מזה.

מחירי סאבלט גבוהים בדרך כלל מהממוצע של הלמ״ס לדירה באותו גודל. מקבלים דירה מרוהטת עם מטבח עובד, נכנסים עם מזוודה ולא חותמים לשנה, ויש מקרים שגם החשבונות כבר בפנים.

אבל זה לא חוק טבע. מי שטס לחצי שנה ורק רוצה שמישהו יכסה את שכר הדירה יבקש לפעמים בדיוק את מה שהוא משלם בעצמו, ואפילו פחות, העיקר שהדירה לא תעמוד ריקה. בדירה כזאת ייתכן שיהיה ארון נעול או חדר עם חפצים של המארח, וזה חלק מהעסקה.

שימו לב גם ליחידת המידה. אתרים שמציגים מחיר ללילה נותנים מספר שנראה קטן, אבל 300 ₪ ללילה הם 9,000 ₪ לשלושים לילות, יותר מהממוצע לדירת 2.5–3 חדרים בתל אביב. לפני שמשווים, הכפילו כל מחיר לילי בשלושים.

בחוזה שכירות רגיל למגורים התשובה כתובה בחוק: סעיף 25ט לחוק השכירות והשאילה מטיל על השוכר את הארנונה, את החשמל, המים והגז ואת התשלומים השוטפים לוועד הבית. בסאבלט זה תלוי במה שסיכמתם: יש מארחים שמבקשים סכום אחד שכולל הכול, ויש שמוסיפים את החשבונות לפי הצריכה בפועל. עברו על הרשימה פריט אחר פריט וקבלו תשובה בכתב: חשמל, מים, גז, ארנונה, ועד בית, אינטרנט וניקיון.

ארנונה היא מס עירוני. בתל אביב־יפו, למשל, החיוב השנתי הוא שטח הדירה במ״ר כפול תעריף שנקבע לפי אזור המס, סוג הבניין והשימוש בו. החשבון מגיע למי שרשום בעירייה כמחזיק בדירה. אם הרישום לא הועבר על שמכם, הוא ממשיך להגיע למארח. אז אם סיכמתם שהארנונה עליכם, כתבו כמה ואיך: העברה חודשית למארח, או סכום קבוע שכבר נכלל בשכר הדירה.

גם מי ששולח את חשבון המים תלוי בעיר: בתל אביב זה תאגיד מי אביבים, ובירושלים תאגיד הגיחון. הדרך הכי פשוטה להעריך כמה תשלמו: לראות את החשבונות האחרונים של חשמל, מים וארנונה. ואם המארח לא מוכן להראות אותם אבל רוצה תוספת קבועה על «חשבונות», שאלו על מה בדיוק היא משולמת.

קודם כול, הגודל. לפי נתוני הלמ״ס, המעבר מ־1–2 חדרים ל־2.5–3 חדרים מוסיף בממוצע כ־1,600 ₪ לחודש בתל אביב וכ־1,050 ₪ בירושלים. גם השכונה משפיעה, אז השוו רק לדירות באותו אזור, והוסיפו לחשבון את מה שבא עם הדירה: ריהוט, מעלית, מרפסת, מזגן בכל חדר, חניה.

ממ״ד הוא לא דבר מובן מאליו באף אחת משתי הערים. הוא נעשה חובה בכל דירה חדשה רק ב־1992, אחרי מלחמת המפרץ, ולפי נתוני התאחדות הקבלנים בוני הארץ, על בסיס מרשם המבנים והדירות של 2025, אין ממ״ד בכ־72% מהדירות בתל אביב־יפו ובכ־71% מהדירות בירושלים. מדד יד2 מיולי 2026 הראה שבתל אביב המחיר המבוקש לדירה עם ממ״ד היה גבוה ביותר מ־2,500 ₪ לחודש מזה של דירה בלי ממ״ד. אם זה חשוב לכם, שאלו איפה המרחב המוגן הקרוב: ממ״ד, ממ״ק בקומה או מקלט בבניין, וכמה זמן לוקח להגיע אליו.

העונה עושה את שלה. לפי יד2, הקיץ הוא עונת מעברי הדירה בשוק השכירות: חוזים מסתיימים, משפחות נערכות לשנת הלימודים וסטודנטים מחפשים מקום לגור בו. ב־2025 הביקוש לדירות להשכרה הגיע לשיא ביולי. באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית שנת הלימודים נפתחת בדרך כלל באוקטובר, אז אם אתם מחפשים דירה לסמסטר, כדאי להקדים. ואורך השהות? מארח שמשכיר לחודש אחד צריך למצוא שוכר חדש כבר בחודש שאחרי, ושהות של חצי שנה חוסכת לו את זה, אז יש על מה לדבר כשמבקשים מחיר חודשי נמוך יותר.

התחילו מהממוצע של הלמ״ס לאותה עיר ולאותו גודל (לדירת 2.5–3 חדרים בירושלים, למשל, 4,864 ₪), וזכרו שסאבלט מרוהט יושב בדרך כלל מעליו. אחר כך המירו כל מחיר ללילה למחיר לחודש, רשמו מה כלול ומה לא, והשוו לשתיים או שלוש דירות דומות באותה שכונה. מחיר שרחוק מאוד מכל אלה, למעלה או למטה, צריך הסבר.

מחיר טוב לא שווה הרבה אם הכסף נעלם. ראו את הדירה ופגשו את המארח לפני שעובר שקל, ושלמו שכר דירה ופיקדון רק במעמד מסירת המפתחות, תמורת קבלה חתומה. עד שהמארח אישר, שום דבר לא סגור, ומי שלוחץ להעביר כסף «כדי לשריין» לפני שראיתם את הדירה נותן לכם סיבה טובה לעצור.

ובדיקה אחרונה: אישור בעל הבית. לפי סעיף 22 לחוק השכירות והשאילה, שוכר לא רשאי להשכיר את הדירה בשכירות משנה בלי הסכמת בעל הבית, שניתנת מראש ובכתב. ואם בעל הבית מסרב מטעמים בלתי סבירים? החוק מאפשר לשוכר לעשות את העסקה גם בלי הסכמתו. ב־Home Sublet, התג «באישור בעל הבית» אומר שהמארח העלה את האישור החתום, ובלי תג כזה שווה לשאול אם יש לו אישור.

לפי סעיף 2(ב) לחוק השכירות והשאילה, הוראות הפרק על שכירות חלות, בשינויים המחויבים, גם על שכירות משנה, כשהשוכר הראשי נחשב למשכיר. סעיף 25י מגביל ערובות שכרוכות בהוצאה כספית לשוכר, כמו מזומן או ערבות בנקאית. יחד הן לא יעלו על הנמוך מבין שני סכומים: שכר הדירה של שליש מתקופת השכירות, או שכר דירה של שלושה חודשים. בחוזה לחצי שנה, למשל, התקרה היא שכר דירה של חודשיים. לפי הממוצע של הלמ״ס לדירת 1–2 חדרים בתל אביב, זה כ־10,950 ₪. בסוף התקופה המשכיר צריך להחזיר את הערובה בתוך 60 יום מהיום שהדירה חזרה אליו, או כשהשוכר סילק את החובות שלו, המאוחר מביניהם.

ויש חריג שנוגע ישירות לסאבלטים קצרים: לפי סעיף 25טו, הכללים האלה לא חלים על חוזה שכירות למגורים לתקופה של עד שלושה חודשים בלי אפשרות הארכה. בחוזה כזה החוק לא קובע תקרה, והסכום הוא מה שסיכמתם. לכן כתבו שלושה דברים: כמה, באיזו צורה (מזומן, העברה או צ׳ק ביטחון) ועד איזה תאריך הפיקדון חוזר.

ב־Home Sublet המארח קובע במודעה מחיר לחודש ופיקדון, ושניהם עוברים אליו ישירות במעמד מסירת המפתחות, במזומן או בהעברה מקומית שסיכמתם. Home Sublet אינה מעבירה כסף ואינה מחזיקה פיקדונות, ולכן כל בקשה «לשלם דרך האתר» היא הונאה. הפיקדון חוזר כפי שסיכמתם, ואם יש מחלוקת פותחים אותה מעמוד ההזמנה. כל האמור כאן הוא מידע כללי, לא ייעוץ משפטי.