סאבלט עם ממ״ד: איך בודקים את המרחב המוגן לפני שסוגרים

ממ״ד, מרחב מוגן דירתי, הוא חדר בתוך הדירה שבנוי כמקשה אחת מבטון מחוזק, עם קירות שמגיעים עד יסודות הבניין. פיקוד העורף מגדיר אותו כמרחב המוגן הטוב ביותר, כי הוא משלב רמת מיגון גבוהה עם זמינות: הוא בתוך הבית, ונכנסים אליו מיד.

ממ״ק, מרחב מוגן קומתי, משרת כמה דירות באותה קומה, בבניינים שאין בהם ממ״ד בכל דירה. מקלט משותף נמצא בבניין ומשרת את דייריו, ומקלט ציבורי משרת את כל השכונה.

במלחמת המפרץ ב־1991 הותקף העורף הישראלי לראשונה בטילים ארוכי טווח, ותפיסת המיגון השתנתה. במרץ 1992 פורסם תיקון לתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), שקבע מרחב מוגן דירתי או קומתי כמיגון שחובה לכלול בבנייני מגורים חדשים.

מכאן כלל אצבע: בניין שנבנה לפני אמצע שנות ה־90 כנראה לא תוכנן עם ממ״ד, ובבניין חדש יותר צפוי ממ״ד בדירה או ממ״ק בקומה. לבניינים ותיקים נוסף לפעמים ממ״ד בשיפוץ, אז שאלו את המארח באיזו שנה נבנה הבניין, והאם נוסף בו מרחב מוגן מאז.

פיקוד העורף קובע לכל יישוב זמן התגוננות: פרק הזמן מרגע ההתרעה ועד שצריך להיות בתוך המרחב המוגן. בארץ הוא נע בין מיידי לדקה וחצי, ומשך הצפירה שווה לו. בכל אזורי ההתרעה של תל אביב־יפו ושל ירושלים הזמן הוא דקה וחצי.

שתי הערים מחולקות לכמה אזורי התרעה, ולכן כשבודקים באתר פיקוד העורף מזינים גם את שם הרחוב. כשאתם עוברים לדירה, התקינו את יישומון פיקוד העורף, ודאו ששירותי המיקום פועלים והוסיפו את אזור הדירה לאזורי העניין.

דקה וחצי עוברת מהר כשהמקלט בסוף הרחוב, אז עשו את הדרך פעם אחת בשגרה, עם שעון. ואם הצפירה נגמרת לפני שהגעתם, ההנחיה היא לשכב על הקרקע ולהגן על הראש בידיים.

בראש הרשימה של פיקוד העורף עומדים ממ״ד וממ״ק. בלעדיהם, הבחירה הבאה היא מקלט משותף בבניין, ואחריו מרחב ציבורי — מקלט ציבורי, מרחב מוגן תקני במוסד חינוך או במתנ״ס, או מחסה ציבורי שפיקוד העורף אישר. על מרחב ציבורי בררו מראש מול הרשות המקומית איפה הוא ואם נפתח. חניון תת־קרקעי שפיקוד העורף לא אישר אינו מרחב מוגן.

רק כשאין מרחב ציבורי קרוב, או שהוא לא נפתח, עוברים למה שההנחיות מכנות «מקום טוב באמצע». האפשרות הראשונה היא חדר מדרגות פנימי, בלי חלונות ובלי קירות חיצוניים. בבניין של יותר משלוש קומות שוהים בגרם מדרגות שיש מעליו שתי קומות לפחות, ובבניין של פחות משלוש קומות בגרם המדרגות של הקומה האמצעית, ולא בקומת הכניסה.

אין חדר מדרגות כזה? בחרו את החלל הפנימי ביותר בדירה, עם כמה שיותר קירות וכמה שפחות חלונות ופתחים. גם מסדרון פנימי מתאים. שבו צמוד לקיר פנימי, מתחת לקו החלונות ולא מול הדלת. מטבח, מקלחת ושירותים לא מתאימים, כי זכוכית וקרמיקה עלולות להתנפץ.

שאלו ישירות: יש ממ״ד בתוך הדירה, ממ״ק בקומה, או שהמרחב המוגן הקרוב הוא מקלט? ובקשו תמונה של דלת הממ״ד ושל החלון שלו. דלת פלדה עבה וחלון פלדה לא נראים כמו חדר רגיל, ותמונה אחת חוסכת הרבה ניחושים.

ממ״ד שמשמש כחדר שינה הוא דבר שכיח, אבל ממ״ד שהפך למחסן צריך לפנות. פיקוד העורף ממליץ להוציא מהמרחב המוגן חפצים שעלולים להתנפץ או להתלקח, ולשמור על הדרך אליו פנויה. ביום הראשון בדקו שהדלת נסגרת עד הסוף בסיבוב הידית ב־90 מעלות, ושהחלון נסגר היטב.

אין ממ״ד ואין ממ״ק? שאלו איפה המקלט, אם הוא פתוח או נעול ומי מחזיק את המפתח. את המקלט הציבורי הקרוב אפשר לאתר לבד: באתר עיריית תל אביב־יפו יש איתור מקלט לפי כתובת ועל גבי מפה, ועיריית ירושלים מפרסמת רשימה של המקלטים הציבוריים לפי שכונה וכתובת.

כשמארחים מפרסמים דירה ב־Home Sublet, הם יכולים לסמן «ממ״ד» בין הדברים שיש בה. בעמוד החיפוש פותחים «סינון», ותחת «מה יש בדירה» מסמנים «ממ״ד». נשארות רק הדירות שהמארחים שלהן סימנו ממ״ד.

הסימון הוא הצהרה של המארח, ו־Home Sublet לא בודקת אותו בשטח, אז גם אחרי הסינון בקשו תמונה לפני ששולחים בקשת הזמנה. את שכר הדירה והפיקדון מעבירים למארח עצמו במעמד מסירת המפתחות, ושוכרים לא משלמים עמלה.